חלוקת הרכוש בהליך גירושין

איך מתבצעת חלוקת הרכוש בהליך גירושין?

לצורך מאמר זה נתייחס לזוג נשוי כדת משה וישראל, שנקלע למשבר בחיי הנישואין ובוחר בהליך גירושין. כמובן שגם ידועים בציבור, זוג שנישא בנישואים אזרחיים וכיוצא בזה, נאלצים לבצע חלוקת רכוש בעניינם במקרה של פרידה, אך במאמר זה נתייחס ספציפית דווקא לזוג יהודים שהתחתן כדמו”י וכעת נמצא בהליך גירושין. ברירת המחדל של איזון משאבים כפי שיופיע במאמר זה, אינה חלה על ידועים בציבור.

מעבר לחלוקת זמני שהות עם הילדים, דמי מזונות ונושאים שונים, נמצא נושא כאוב לא פחות, והוא חלוקת הרכוש המשותף (או זה שלא חשבתם שהוא משותף) .

כמו כן, נתייחס דווקא לזוג שנישא לאחר חקיקת חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג- 1973 (להלן: “החוק” ) שעליו כאמור חל החוק.

בנוסף, חשוב לדעת כי אין בחוק זה כדי לגרוע מזכויות לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי”ט-1959, או מזכויות האישה לפי כתובתה, ואין בו כדי לגרוע מהוראות סעיף 101 לחוק המקרקעין, תשכ”ט-1969.

חוק יחסי ממון במשפט אחד:

החוק בא להסדיר חלוקת רכוש של זוג נשוי במקרה של גירושין או פטירה של מי מביניהם.

מהו איזון משאבים?

כעיקרון, השאיפה היא לחלק את נכסי בני הזוג באופן שווה במקרה של גירושין, כך שאם קיים הפרש כלשהוא לטובת מי מהצדדים (הן בזכויות פנסיוניות, שכר, נכסים וכיו”ב) אזי הצד שלו יש יותר, ישלם את גובה ההפרש לצד השני בין בכסף ובין באמצעות זכויות.

למרות זאת, בית משפט יכול להכריע ולקבוע איזון לא שוויוני דווקא, אם מצא כי קיימות נסיבות לעשות כן.

אילו נכסים נכללים בתוך הסדר איזון משאבים ואילו לא?

ככלל, זכויות ממקום עבודה, פנסיות, קרנות, קופות גמל, נכסים, ניירות ערך, מניות, רלי רכב, פיצויים ועוד, נכללים בתוך ההסדר כאשר לרוב ממונה רואה חשבון “אקטואר” לחישוב הזכויות והכספים, ושמאי מקרקעין ושמאי רכוש, להערכת נכסים כגון בתים, משרדים, מיטלטלין ועוד.

בד”כ מומחים אלו מספקים חוות דעת מפורטת לבית המשפט, על סמך מסמכים וטענות שונות ששלחו להם הצדדים בתיק. כמובן שישנה אפשרות לחקור את אותם מומחים ולשלוח שאלות הבהרה, כדי למצות עד תום את טענותיכם לעניין הזכויות והנכסים שיופיעו לחלוקה לעיני האקטואר ולעיני בית המשפט.

נכסים שאינם נכללים בתוך הסדר איזון משאבים בדרך כלל, הינם למשל נכסים שנקבעו בהסכם בין בני הזוג (כגון הסכם ממון) כי לא יחושבו בתוך הסדר איזון משאבים ולא יחולקו ביניהם. עוד נכסים שלא יכללו אלו למשל נכסיפ שקבוע בחוק כי לא יהיה לגביהם איזון משאבים, נכסי ירושה ללא שום כוונת שיתוף או שיתוף בפועל, קצבאות וגמלאות אישיות מהמל”ל, פיצוי נזיקי שנפסק עבור מי מהצדדים במסגרת הליך או אחרת, ובכלל זאת גם נכסים שלא הייתה לצד כוונה לשתפם עם הצד השני, כגון: נכסים וכספים מירושה ו/או מתנה- בהנחה שלא יצליחו לסתור טענה זו.

הדרך הכי טובה לשמור על נכסים שקיבלתם או שהיו בבעלותכם טרם הנישואין: הסכם ממון.

כשאתם עורכים הסכם ממון מפורט ויסודי אצל עורך דין המתמחה בתחום, הסיכוי שלכם לשמור על נכסיכם אותם צברתם לפני הנישואין- יגבר.

מתי ניזקק להליך איזון משאבים או פירוק שיתוף ? ומהי תקופת החישוב לוצרך האיזון?

עם פקיעת הנישואין, בין אם ניתן כבר גט או לא, לאחר פתיחת תיק י”ס (ישוב סכסוך) וסיומו – חולפת תקופת עיכוב ההליכים (בין אם ברבני או בבית משפט לענייני משפחה)  והצד שפתח את התיק יכול להגיש תביעות בחלוף 15 יום מתום תקופת עיכוב ההליכים.

לאחר מכן, במהלך ההליך, נקבע “מועד קובע” שהינו לרוב מועד פתיחת תיק י”ס אך כמובן שהצדדים רשאים לטעון טענותיהם למועד קרע מוקדם יותר או אחרת, במהלך ההליך.

מהו מועד קובע? או “מועד הקרע” ?

על פי החוק, כלל האצבע הוא כי מועד האיזון יהיה במועד פקיעת הנישואין (ראה סעיפים 5 ו-8(3) לחוק יחסי ממון. אלא שנהוג כאמור לרוב להסכים כי דווקא מועד פתיחת תיק י”ס הוא בפועל מועד הקרע בין בני הזוג ולאו דווקא מתן הגט, שלרוב מגיע הרבה מאוחר יותר.

כפי שצויין לעיל, בני זוג יכולים לטעון טענותיהם בעניין באם מי מהצדדים חפץ להקדים את מועד הקרע וסבור אחרת, בהסתמך על טיעונים שונים ומניעים המצדיקים זאת עבורו. כך למשל ישנן פסיקות בהן נקבע כי מועד עזיבת הבית הוא מועד הקרע, ופסיקות בהן קבעו כי היום בו הצדדים הפרידו את רכושם ונהגו במשטר הפרדה רכושי הוא מועד הקרע, ודוגמאות נוספות אחרות.

הדבר חשוב מאחר וחלוקת הרכוש והאיזון יתבצע החל ממועד הנישואין (היום בו נישאתם) ועד למועד הקרע. כל הזכויות והנכסים שצברתם בתקופה זו, קרי, תקופת האיזון, יחולקו בהתאם לכללים שנכתבו לעיל, בהתאם לחוק יחסי ממון, ולפסיקה השונה- כמובן בנסיבות המקרה הספציפי שלכם.

סוגיות נוספות:

נדגיש כי בתוך הליך רכושי, דורשים גם פירוק שיתוף דירת מגורים משותפת, כאשר אם הדירה בבעלות הזוג במשותף- ישנו זכות קדימה לאחד השותפים במקרקעין, קרי, אחד מבני הזוג לרכוש אותה קודם מהשני . אם שני הצדדים מעוניינים לקנות את הבית, מבצעים התמחרות, והזוכה הוא שקונה את הבית. אפשר גם למכור אותה לצד ג’ המרבה במחיר בשוק החופשי, ואף אפשר לעשות כל הסכם שתרצו במסגרת רצונו של מי מהצדדים להמשיך ולהתגורר בדירה ובהסדר רכושי מסוים.

גם נושא המיטלטלין; רכבים, טרקטורונים, אניה, אופנוע ים, תכשיטים, ריהוט, מכשירי חשמל ועוד, מחולקים במסגרת ההליך הנ”ל, בין בהסכמה, בין ע”פ הערכות שמאי או הסדר אחר שמוצע ע”י ביהמ”ש ו/או ביוזמת הצדדים ומתקבל על הדעת.

למה חשוב להיות מיוצג על ידי עורך דין לענייני משפחה במסגרת הליך איזון משאבים ופירוק שיתוף?

על מנת לשמור על נכסיכם, בין אם המשותפים ובין אם מדובר באלו שאין ברצונכם או בכוונתם לשתף, הריי רק עורך דין מנוסה בתחום גירושין ומשפחה יכול לסייע לכם בעניין. העורך דין לענייני משפחה שלכם הוא שיבחן את כל טענותיכם, המסמכים הנמצאים ברשותכם, ויביא את הדבר בצורה הטובה ביותר לעיני האקטואר ובית המשפט או בית הדין.

אתם צריכים עורך דין לענייני גירושין שהינו מפולפל וממולח, יודע את החוזקות והחולשות שלכם ושל הצד שכנגד, ויראה את האינטרסים שלכם לנגד עיניו, כמובן תוך שמירה על הוגנות, ללא פגיעה בקטינים ובמטרה לסיים את ההליך בצורה הטובה והמטיבה ביותר עבורכם.

אפשר, ניתן ורצוי להגיע לפתרון הוגן, תוך שמירה על האינטרסים שלכם. לשם כך, עורך דין או עורכת דין לענייני משפחה ולענייני גירושין בפרט, המתמחה בפירוק שיתוף, איזון משאבים וליטיגציה , זה בדיוק מה שאתם צריכים.