Skip to content Skip to footer

כמה משלמים מזונות

אתם נמצאים לקראת פרידה או בעיצומו של הליך גירושין ונמצאים בחוסר וודאות ביחס לכמה דמי מזונות צריך לשלם? ואין לכם מושג בעצם כמה משלמים מזונות באופן כללי ואיך זה עובד? זה הזמן לפנות לייעוץ ממוקד אצל עורכת דין לגירושין או עורך דין לענייני משפחה שמתעסק באופן פרטני בתחום דיני המשפחה ומומחה בנושא מזונות ילדים ובהליכי גירושין . בנוסף, במאמר זה נבחן גם את הלכת בע”מ 919/15 אשר ידועה לכל ביחס לקביעת מזונות ילדים מתחת ומעל לגיל 6 ואת ההרחבות שנעשו לה בפסיקה.

אז כמה משלמים מזונות?

להלן טבלה ממוצעת של תשלום מזונות:

הכנסה חודשית (ש”ח) ילד עד גיל 6 ילד 6-12 ילד 12-18
עד 5,000 800-1,200 1,000-1,500 1,200-1,800
5,000-8,000 1,200-1,600 1,500-2,000 1,800-2,300
8,000-12,000 1,600-2,000 2,000-2,500 2,300-2,800
12,000-16,000 2,000-2,400 2,500-3,000 2,800-3,300
מעל 16,000 2,400+ 3,000+ 3,300+

הערות חשובות לגבי הטבלה:

  1. הסכומים הם בש”ח ומייצגים טווח משוער לכל ילד בחודש.
  2. הטבלה מניחה שההורה המשלם אינו משמורן עיקרי.
  3. הסכומים עשויים להשתנות בהתאם לנסיבות ספציפיות כמו הוצאות מיוחדות, מספר הילדים, והסדרי הראייה.
  4. עבור ילדים מעל גיל 6, בתי המשפט מתחשבים יותר בחלוקת זמני השהות והיכולת הכלכלית של שני ההורים.
  5. בכל מקרה, ההחלטה הסופית נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט.

הסכומים בטבלה עשויים להשתנות משמעותית ויש לבדוק כל מקרה לגופו, צרו קשר עם משרדנו לאיפיון מקיף

מה זה מזונות ילדים ומי משלם אותם?

מזונות ילדים כשמם כן הם, סכומים שנועדו לטיפול בילדים והוצאות הקשורות בילדים כמו ביגוד, אוכל, טואלטיקה, משחקים, בריאות, חינוך ועוד. המזונות לא של בני הזוג אלא של הקטינים עצמם, ולכן יידע כל הורה בישראל כי כאשר הוא מחסיר מזונות מההורה השני הוא למעשה עלול לפגוע ישירות בקטין או קטינה. 

סעיף 3(א) לחוק תיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי”ט 1959 (“חוק המזונות”) קובע כך: 

“אדם חייב אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.” 

למעשה דין אישי הוא דין העדה הדתית לה הוא שייך ולכן דין אישי של אזרח יהודי הינו הדין העברי לצורך העניין. 

בפסק דין בע”מ 919/15 פלוני נ’ פלונית (ניתן ביום 19.07.17ופורסם בנבו במאגרים המשפטיים) סקרו היטב את קביעת חיוב ושאלת כמה משלמים מזונות כאשר הובהר כי הדין העברי מבחין בין שלוש טווחי גיל – גילאי 0-6 (קטני קטינים) גילאי 6-15 (קטנים) וגיל15-18 (גדולים) וביחס לכל קבוצות גיל אלו ישנם הסדרים שונים הנוגעים לקביעת מזונות ילדים. 

בנוסף, הדין העברי מבחין בין כמה משלמים מזונות הכרחיים שבעצם נועדו לספק את הצרכים ההכרחיים של הילדים (הבסיסיים) ובין מזונות ילדים העולים על הצרכים ההכרחייםשהם בעצם “מזונות מדין צדקה”. קביעת כמה משלמים מזונות משתנה בין כל אחד מסוגי מזונות ילדים אלו. 

תשלום מזונות כמה צריך לשלם
חשוב לזכור שיש לבחון כל תשלום בהיבטים רבים והחוק לא קובע מספר מדויק.

כמו בכל תחום,ניתן להסכים על כמה משלמים מזונות ילדים וניתן שלא להסכים  

הכוונה, שתוכלו במסגרת הסכם גירושין כולל להסכים ביניכם כמה משלמים מזונות על ילדיכם, איך תחלקו את זמני השהות ביניכם וכמובן לפרט את יתר הוראות הסכם גירושין כולל כפי שפירטנו במאמר אחר. אם לא תגיעו להסכם גירושין כולל ביחס לקביעת מזונות ילדים אזי שייתכן ותיאלצו להתמודד ולהתדיין על כך בהליך משפטי בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני אזורי. 

מהי תביעת מזונות ילדים ובקשה למזונות זמניים

בהנחה ולא הצלחתם לגבש הסכם גירושין מקיף הנוגע לקביעת מזונות ילדים ובעצם להסכים כמה משלמים מזונות במקרה שלכם, ייתכן ולא תהיה ברירה ותיאלצו לפנות לבית המשפט לענייני משפחה כאמור או לבית הדין הרבני, לצורך הגשת תביעה ובקשה מתאימה בנושא מזונות ילדים. 

תביעת מזונות מוגשת בשם הקטינים על ידי ההורה האפוטרופוס האחראי עליהם לבית הדין הרבני האזורי או לבית המשפט לענייני משפחה לפי העניין. בהגשת תביעת מזונות ילדים יש לשלם אגרה מתאימה המשתנה מעת לעת ונקבעת ע”י מנהל בתי המשפט ותקנות האגרות . תביעה שכזו עליה להיות מוגשת ע”פ הוראות תקנות הסדר הדין האזרחי תשע”ט 2018 החדשות (להלן:”התקנות”) המתייחסות לאופן ההגשה, צורך המסמך ובנייתו, באופן מדויק ונכון. 

מה עושים לאחר הגשת התביעה?

לאחר הגשת התביעה עליכם למסור העתק לצד הנתבע, במקרה האב או האם, שאז יגיש הצד השני כתב הגנה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו התביעה בעניין מזונות ילדים. שימו לב- ככל והגשתם בתוך תביעת המזונות בקשה למזונות זמניים שהינה למעשה סעד דחוף, אזי זמן הגשת התגובה לבקשה למזונות זמניים קצר יותר וככלל 15 ימים להגשת תשובה. 

כמה התשלום יהיה בסוף?

בתביעת מזונות ובכדי להכריע כמה משלמים מזונות, יש להבין כי תביעת מזונות היא תביעה כספית שיש להוכיח ככל תביעה אחרת. אם צרכי הקטין או הקטינה לא הוכחו, אזי בית המשפט מוסמך לאמוד את צרכיו על פי ניסיון החיים ויכולת הצדדים כפי שהוכחו בפניו כפי שנאמר “בית המשפט בתוך עמו הוא יושב.” (ראה בעניין זה פס”ד  ע”א 680/82 נחום נ’ נחום, פ”ד לז (4) 667 (1983); ע”א 687/83 מזור נ’ מזור, פ”ד לח (3) 29 (1984); ע”א 130/85 ניסים סבן כהן נ’ שמעון כהן, פ”ד מ (1) 69 (1986).

קרי, לתביעת מזונות שהגשתם תידרשו לצרף טופס הרצאת פרטים ע”פ התקנות לרבות תצהיר לאימות העובדות הנטענות בכתב התביעה ו/ואו הבקשה מטעמכם וזאת באימות עורך דין המאמת את הצהרתכם ופרטיכם. 

מה צריך לצרף לבקשה?

עליכם לצרף תלושי שכר, פירוט נכסים, תנועות עובר ושב מחשבונות הבנק, פירוט כרטיסי אשראי, קבלות על הוצאות ורכישות וכל מה שיסייע ואשר נדרש לבית משפט או בית הדין לקבוע כמה משלמים מזונות במקרה הקונקרטי שלכם. הדבר תקף גם למשיב או הנתבע המגישים תשובה או כתב הגנה מזונות ילדים אשר יצרף גם הוא את המסמכים הנ”ל ובכך להעניק לבית המשפט היושב בדין את הכלים להכריע בגובה צרכי הקטינים. 

עוד יש לפרט את זמני השהות המתקיימים, וכלל הנסיבות הרלוונטיות בכדי לראות את חלוקת הנטל והאחריות והטיפול בקטינים. כמו כן, מעבר לחיובים אלו, ישנם חיובי מחציות (חריגים) לרבות צהרונים, חוגים , שיעורים פרטיים והוצאות בריאותיות וטיפולים שאינם בסל הבריאות. 

 כמה משלמים מזונות ילדים בפועל? 

נניח את הבקשה למזונות זמניים בצד שבה סכום המזונות נקבע על פי הערכה, שכן מדובר בסעד הזמני הניתן לפי שיקול דעת של בית משפט או בית הדין להבטחת מזונות הילדים עד שתתברר התביעה העיקרית למזונות. זהו סעד המתקבל יחסית מהר וקביעת כמה משלמים מזונות בבקשה זו נקבעת מבלי להיכנס לעובי הקורה ובזהירות רבה בד”כ. 

נתמקד בתביעה העיקרית – תביעה למזונות ילדים:

אם כך הגשנו תביעה או שעלינו להגיש כתב הגנה בתביעת מזונות ילדים בכדי לאפשר לבית המשפט או בית הדין להכריע כמה משלמים מזונות במקרה הסם\פציפי שלנו, מה עלינו לדעת? 

קביעת השיעור מתבצעת בהתאם לקריטריונים שנקבעו בחוק ובפסיקה משך השנים, והתחדדו גם בהלכת בע”מ 919/15 כאמור לעיל. 

מזונות ילדים כשהילד מתחת לגיל 6 

אם כך גישה הלכתית ביחס לחובת מזונות אבסולוטית מגיל 0 עד גיל 6 אומצה במלואה בפסיקה ובעצם אב חב לבדו במזונות ילדיו הקטינים עד גיל 6. (ראה גם:  (ע”א 469/84 הדרי נ’ שני, פ”ד לט(3) 197, 199 (1985)). 

משמעות הדבר היא כי אב חייב לשלם המזונות הכרחיים של ילדיו, גם אם מצבו הכלכלי רע; ואף אם לילדים יש מקורות חלופיים לפרנסתם (עניין דלי, בעמ’ 616; ע”א 426/65 רינת נ’ רינת פ”ד כ(2) 21, 26 (1966).

יחד עם זאת, כיום ובמגמת השינוי של אחריות הורית משותפת וזמני שהות שווים והכנסות דומות, הפסיקה התרככה ונקבע בפסיקות רבות כי על אף שמדובר בקטינים מתחת לגיל 6 ובגיל רך, בעת חישוב המזונות והמדור יש לקחת בחשבון שלאב ישנן הוצאות ישירות בגין הקטינים וכן הוצאות מדור משל עצמו כאשר האב שוהה עם הקטינים כמעט מחצית מהזמן! וראה לעניין זה גם: תלה”מ (פתח תקוה) 40312-05-22 האם נ’ האב (ניתן ביום 30.08.22, פורסם בנבו). 

המגמה בקביעה כמה משלמים מזונות מתחילה להשתנות עם השנים, ולכן אם יש לכם ילדים בגיל הרך,וזמני השהות שלכם ביחס לאם יחסית שווים כמו גם הכנסותיכם מכל מקור שהוא, אז ייתכן ושיעור המזונות המהווים חובה אבסולוטית- יופחתו בכל מקרה.

מזונות ילדים כשהילד מעל גיל 6 

אז כאן חוזרים להלכת בע”מ 919/15 המהווה הלכה מחייבת בכל הנוגע למזונות קטינים מעל גיל 6. כפי שאמרנו, מעל גיל 6 לוקחים בחשבון את הכנסות שני הצדדים (מכל מקור) ואת זמני השהות המתקיימים.

הבעיה היא, שהורים רבים ניזונים משמועות ומהורים גרושים אחרים, וחושבים שאם אותם פטרו ממזונות ילדים אזי גם הם פטורים, אך לא כך הדבר. קביעת שיעור כמה משלמים מזונות ילדים משתנה ממקרה למקרה ובוחנים מספר פרטמרים כך שייתכן והורה אחד עם הכנסה דומה וזמני שהות דומים ישלם סכום אחר לגמרי מהורה אחר עם נסיבות דומות. הדבר תלוי גם בבחינת הצרכים,ההכנסות, השופט היושב בדין ועוד מגוון נסיבות אחרות. 

חשוב להבין כי הרקע לקביעת המזונות ע”פ הפסיקה החדשה הוא טובת הילד המחייבת כי צרכיו ההכרחיים יסופקו באופן מלא בשתי הבנים – אצל האם ואצל האב כשהוא שוהה אצל כל אחד מהם. 

ישנם הורים שמבקשים “משמורת משותפת” מסיבות שגויות לאחר שהם חושבים שלא ישלמו מזונות אם יעשו כן. אמנם זה מבורך לשאוף לקיום זמני שהות שווים (המונח משמורת יוצא מהעולם אט אט) אך אנו תמיד מייחלים כי שאיפה זו להיות בנוכחות הילדים תהיינה מהסיבות הנכונות.

לאיזה פרמרטים בית המשפט מתייחס בקביעת התשלום? 

מכל מקום, לפני שקובעים כמה משלמים מזונות ילדים מתייחסים לפרטמרים הבאים:

  • הכנסות הצדדים מכל מקור שהוא לרבות הכנסה פנויה
  • זמני השהות המתקיימים עם הילדים
  • צרכי הקטינים (הוצאות מכל סוג) 

למעשה מה שנקבע בהלכת בע”מ בכל הנוגע לשאלה כמה משלמים מזונות נובע מהטענה לפיה במשפחות רבות האם נוטלת חלק מרכזי בפרנסת הבית ולכן אין הצדקה לכך שהדבר ישתנה לאחר הגירושין. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר ישנם נסיבות של משמורת משותפת כאשר לשני ההורים מקורות פרנסה וחולקים בנטל הטיפול בילדים. 

מעבר לכך, הפסיקה קובעת חלוקת הצדדים בהוצאות חריגות לרבות הוצאות חינוך והוצאות רפואיות באופן יחסי בהתאם לפער ההכנסות של הצדדים ובד”כ זה נקבע מחצית כל אחד. בהקשר זה, ישנן הוצאות תלויות שהות כאשר קטין נמצא אצל ההורה, והוצאות שאינן תלויות שהות שהן מעין הוצאות שוטפות כגון הוצאות מדור ואחזקתו. עורכי דין לענייני גירושין ידעו להסביר לכם אודות ההבדל בין הוצאות אלו. 

לכן, בבואכם לשאלול כמה משלמים מזונות ילדים במקרה הספציפי שלכם, עליכם לשאול עמכם מהם זמני השהות שנקבעו ביניכם, מהם פערי השכר ביניכם , צרכי הקטינים בבחינת רמת חיים אליה הורגלו וכיום, וכיצד הנסיבות שלכם משתקפות לידי סכום מזונות ילדים במקרה הספציפי. 

עורך דין מומחה לתשלום מזונות

אינכם בטוחים כמה משלמים מזונות ילדים או שברצונכם להתייעץ וליתן לעורך דין לענייני משפחה לעיין במסמכים שלכם ולייעץ לכם בצורה מקצועית? צרו קשר עוד היום עם משרדנו ותוכלו לקבל מענה לכלל שאלותיכם. 

אין סכום קבוע ואחיד למזונות בישראל. הסכום נקבע על פי מספר גורמים, כולל:

  • גיל הילדים
  • מספר הילדים
  • ההכנסה של שני ההורים
  • הסדרי המשמורת וזמני השהות עם כל הורה
  • צרכים מיוחדים של הילדים (אם יש)
  • רמת החיים אליה הורגלו הילדים

מאז 2017, עבור ילדים מגיל 6 ומעלה, החיוב במזונות מתחלק בין שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית היחסית ולחלוקת זמני השהות עם הילדים.

עבור ילדים מתחת לגיל 6, החישוב מורכב יותר:

  • על פי הדין העברי, האב נושא באחריות עיקרית למזונות הכרחיים.
  • בתי המשפט מתחשבים בהכנסות של שני ההורים, אך נותנים משקל רב יותר להכנסת האב.
  • הסכום הבסיסי למזונות הכרחיים נע בדרך כלל בין 1,300-1,600 ש”ח לילד, אך יכול להשתנות בהתאם לנסיבות.
  • מעבר לצרכים ההכרחיים, בית המשפט מחייב את שני ההורים בהוצאות נוספות כגון חינוך, בריאות ומדור, בהתאם ליכולתם הכלכלית.

חשוב לציין כי כל מקרה נבחן לגופו בבית המשפט, והסכומים יכולים להשתנות משמעותית בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל משפחה.

משרדנו מעניק ייעוץ מקצועי ואנושי

כחלק מעיסוקנו משרדינו מלווה לקוחות בהליכים בבית משפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים בין היתר צווי הגנה, תביעות רכושיות, כתובה, חלוקת זמני שהות, מזונות אישה ומזונות קטינים.

כמו כן משרדנו מטפל בסכסוכי ירושה, צוואות, הליכי אפוטרופסות, ייפוי כח מתמשך, עררים מול הרשויות המקומיות, עסקאות מכר, עסקאות מסחריות, דיני חוזים ודיני לשון הרע והגנת הפרטיות.

כחלק מעיסקונו בתחום המקרקעין משרדנו מטפל בתביעות ליקויי בניה כנגד קבלנים ויזמים.

כתובתנו:

ישראל —
העצמאות 50, עכו

עדן פרץ משרד עורכי דין © כל הזכויות שמורות.

× בואו נדבר!