לקוחות רבים ובעיקר גברים, פונים למשרדנו וטוענים כי האישה שלהם הינה מורדת. הם סבורים כי לא מגיע לה דבר או לחילופין מעוניינים בשלום בית כאשר האישה היא שמבקשת גט בבית הדין ולכן בתגובה הם טוענים לאישה מורדת. לאחר ייעוץ משפטי מקיף ושמיעת טענות הלקוחות, החלטתי לעשות קצת סדר ולענות על שאלות נפוצות בעניינים הלכתיים אלו ובנושא אישה מורדת והשפעת הגדרה זו על הליכי גירושין.
מהי אישה מורדת בכלל?
לפי הלכת התלמוד, אישה שהיא מורדת הינה אישה אשר מסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה או לפי דעות אחרות- מסרבת לעשות מטלות בית שונות בביתה או בעצם לקיים את חובותיה במסגרת הנישואין.
לידיעה, גם בעל המסרב לקיים את חובותיו יכול שייקרא “מורד” על אשתו.
במשנה, מסכת כתובות, פרק ה משנה ז’ נכתב כך:
” הַמּוֹרֶדֶת עַל בַּעְלָהּ, פּוֹחֲתִין לָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ שִׁבְעָה דִינָרִין בַּשַּׁבָּת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שִׁבְעָה טַרְפְּעִיקִין. עַד מָתַי הוּא פוֹחֵת, עַד כְּנֶגֶד כְּתֻבָּתָהּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לְעוֹלָם הוּא פוֹחֵת וְהוֹלֵךְ, שֶׁמָּא תִפּוֹל לָהּ יְרֻשָּׁה מִמָּקוֹם אַחֵר, גּוֹבֶה הֵימֶנָּה. וְכֵן הַמּוֹרֵד עַל אִשְׁתּוֹ, מוֹסִיפִין לָהּ עַל כְּתֻבָּתָהּ שְׁלֹשָׁה דִינָרִין בַּשַּׁבָּת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁלֹשָׁה טַרְפְּעִיקִין:”
למעשה מסבירים פה כי המורדת על בעלה, מפחיתים לה מסכום הכתובה שלה שבעה דינרין לשבוע וזאת בזמן שמנסים לשכנע אותה להפסיק למרוד ולקיים את חובותיה.
מה ההתייחסות?
התייחסות לדין אישה מורדת קיימת כאשר האישה עדיין בחיי הנישואין ואינה חפצה בגט. אם האישה טוענת בעצמה כי יש סיבה לעובדת היותה מורדת וזאת מאחר והיא מואסת בבעלה ורוצה גט, אז כביכול לא קונסים את האישה כמפורט במקורות ההלכתיים.
קיים גם מושג שנקרא “מעיין מורדת” לפיו האישה מסרבת להעתיק את מגוריה למקום רחוק או אחר זאת אומרת היא לא מוכנה ליחסי אישות אך אינה מוכנה לגור בבית הספציפי של הבעל אלא רק בבית אחר עמו.
מהן ההשלכות של הגדרת אישה מורדת על הליכי גירושין?
ככל ומגדירים את האישה כאישה מורדת אזי הדבר יכול להשפיע על חיוב הבעל במזונות אישה וכן לפגיעה בכתובת האישה.
בת”א 1311463/2 פלוני נ’ פלונית בביה”ד הרבני האזורי בתל אביב יפו נדון עניין של תביעת גירושין של בעל ותביעת כתובה של האישה.
במסגרת תיק זה, בין יתר טענותיו- הבעל טען כי האישה הייתה דבוקה לבית הוריה ולא השכילה להבין מהות חיי נישואין מהם. לדבריו, האישה התנהלה באופן תמוה ביותר, כשהיא הייתה מרבה להיעדר מביתם לתקופות ממושכות. שבעה חדשים היא שהתה מחוץ לביתם כשהיא מותירה את בעלה מאחור, בטענה כי היא צריכה לסעוד את הוריה הזקנים. היא לא ענדה את טבעת הנישואין שקיבלה, היא הסתירה את דבר נישואיהם מסבה ועוד. גם כשהם שהו יחדיו עם הוריה בליל הסדר היא לא לנה עמו, והוא נאלץ ללכת רגלית בשבת, עד לדירתם.
עוד טען הבעל, כי עוד קודם לכן היו בעיות ביניהם. האישה לא נכנסה להריון באופן טבעי, וכשהוא פנה אליה שהם ילכו לטיפול בעניין, סירבה האישה נחרצות, פגעה בו ואמרה לו שיאמץ ילד.
סיפור המקרה מצד הבעל
הבעל תיאר בפני בית הדין כי בבקרים האישה הייתה יוצאת באופן תדיר לעבודתה בשעה מוקדמת, וחוזרת לאחר 12 שעות ולעיתים אף ב 12 בלילה, כשהוא עושה את כל עבודות הבית, ניקיון, קניות, ועוד. לדבריו של הבעל, כפי שמפורט בפסק הדין, האישה לא ידעה מה זה נישואין, וגם כשהוא יצא לטיפול ובדיקה רפואית לבית חולים, היא לא דאגה ללוותו והוא נאלץ להתלוות ע”י אחיו.
בנוסף לכך טען, כי בהסכם הממון שנכרת ביניהם קודם נישואיהם, התחייב כל צד שלא להערים קשיים כנגד רצון הצד שכנגד להתגרש.
לנוכח האמור, הבעל טען כי הוא מאס באשתו, ואין כל סיכוי להשיב את הצדדים לשלום בית ועמד על תביעת גירושין ודחיית תביעת הכתובה.
סיפור המקרה מצד האישה
האישה מאידך טענה כי אין כל עילה לגירושין. היא הסבירה כי היא הייתה בהלם כשהבעל הודיע לה על רצונה להתגרש. לשיטתה הם חיו טוב, היא עשתה הכל למענו, ואינה מבינה איך היא בכלל הגיעה לבית הדין הרבני. ביה”ד מציין בפסה”ד כי בדיון הראשון היא בקשה שלום בית ורצתה לטפל, בטענה שיכול להיות ששני הצדדים עשו טעויות, אך לדעתה אפשר לתקן זאת אך בדיון השני הסכימה לגט ותבעה את כתובתה.
הכרעת בית הדין
ביה”ד קבע והכריע כי מדובר בזוג שלא עשה פעולות או מעשים רעים בכוונה תחילה כנגד זולתו, אלא יש כאן בני זוג שדרכם המשותפת לא צלחה, כאשר האישה לא הבינה לעומק את משמעותם של חיי הנישואין, שהזוג הופך להיות כיחידה אחת על כל המשתמע מכך.
סקירת בין הדין לעניין כיבוד הורים
יפה להביא בהקשר זה את סקירת בית הדין גם לעניין כיבוד הורים שהיה חלק ממושא פסק הדין ושם צויין כי אין ספק כי גם אישה נשואה חייבת במצוות כיבוד אב ואם. אולם חז”ל פטרו אותה ממצווה זו כל אימת שבעלה צריך אותה וזקוק לה, שהרי היא משועבדת לבעלה, וכפי ששנינו במשניות במסכת כתובות.
בהקשר של אישה מורדת בית הדין קבע כי הספק הוא האם המודד הקובע הוא מבחן התוצאה, ומאחר ובפועל האישה מרדה בבעלה ולא בצעה את חיוביה כלפיו, ממילא יש לקבוע כי היא מורדת בבעלה על כל המשתמע מכך.
מנגד, קבע ביה”ד, שלא מספיק להביט רק על התוצאה, אלא יש להתבונן על המניע ועל הרקע. משכך, מאחר והתרשמו כי האישה לא מרדה מחמת רוע, שנאה לבעלה, או בכוונת מכוון כדי לצערו, ייתכן שבמקרה שכזה אין להגדירה כאישה המורדת בבעלה.
בית הדין ציין כי שהאישה בתוך תוכה הבינה שהיא עושה לא טוב לנישואין, אלא שעיקר טענתה שזה לא בגללה אלא עקב הצורך לסייע להוריה ושלא לסכנם עקב מחלת הקורונה ובכך גם הסבירה אתה עובדה שעזבה את הבית לכ- 7 חודשים על אף שהשאירה את כל חפציה ולא עשתה זו מכוונה לעזוב לצמיתות.
עם זאת ציין בית הדין כי, קשה גם שלא להגדירה כאישה מורדת, לנוכח עזיבתה את ביתם כשבעה חדשים ויותר, והרי שאפילו אישה המונעת מבעלה חיי אישות, ואינה מתרצה לו אלא לעיתים רחוקות ביותר וממעטת מן העונות הקבועות בהלכה, הרי היא מורדת.
מה לבסוף הוחלט?
לבסוף נקבע כי אין מדובר באישה רעה שכתובתה מרובה, אלא אישה שבמעשיה ובמחדליה הובילה את הבעל לתביעת הגירושין ובשל כך, אין מנוס מלקבוע כי הגירושין יצאו ממנה. נקבע כי בוודאות כי חיי הנישואין נגדעו מחמת מעשי האישה, ולאור מסקנה זו, התחייבותו של הבעל בכתובתה נקבעה כבטלה ומבוטלת.
בשורה התחתונה
לפיכך, בטרם הכרזה על אישה מורדת, יש לבחון את נסיבות המקרה לגופו, לבחון את משבר הנישואין ולראות אם בפנינו זוג אשר חפץ להתגרש זה מזו, או שמא אחד הצדדים חפץ בשלום בית ולבחון כיצד לנהל את ההליך בצורה נכונה בטרם יוצאים בהצהרות.
פנו למשרד עורכת דין פרץ וקבלו ייעוץ פרטני בכדי לבחון את זכויותיכם בבית הדין הרבני במסגרת הליך גירושין.