הילד מתנכר? מה לעשות עם ניכור הורי?
קודם נבין מהו ניכור הורי, ושאנחנו באמת במצב הזה, לפני שאנחנו חושבים לעשות עם זה משהו.
ניכור הורי זהו מצב בו ילד מסרב לקיים קשר עם מי מההורים שלו (אחד מהם בדרך כלל), ללא כל סיבה מוצדקת והגיונית. העומד מאחורי ניכור הורי הוא, שסירוב הילד לקיים קשר עם מי מהוריו, נובע מהסתה או “הרעלה מילולית” מצד ההורה המנכר. ז”א במילים פשוטות, אחד ההורים מסית את הילד כנגד ההורה השני, ובפועל מרחיק אותו ממנו.
אומר אגב, כי ישנם מקרים בהם הניכור הוא פסיבי, הכוונה, שההורה המנכר לא “יודע” או “מתכוון” לנכר, הוא פשוט עושה זאת בכך שהוא מערב את הילד/ה בהליכים משפטיים ו/או בסכסוך בינו ובין ההורה השני, ואז אוטומטית הילד עלול להתרחק ולתפוס צד עם ההורה “המנכר”.
כיצד לפעול אם אתה הורה שחווה ניכור מצד ילדך?
כיום, לאחר נוהל הנשיאה שפורסם בשנת 2020, ישנו הליך שנקרא “בקשת סעד דחוף להבטחת קשר” , אשר מגישים לבית המשפט לענייני משפחה (בקשה לסעד דחוף למעשה) על פי תקנה 12(א)(3) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע”ו- 2016.
אם יש בינכם ובין ההורה השני כבר הליך ליישוב סכסוך, ושם יש חשש כאמור לפגיעה בקשר בין הורה לילד, כולל אי קיום הסדרי שהייה רציפים, תוכלו להגיש בקשה זו לסעד דחוף. גם אם לא קיימת החלטה כלשהיא בעניין לפני כן.
אחרי שהגשתם את הבקשה, ככלל, בית המשפט לענייני משפחה יקבע דיון בתוך 14 יום ממועד בו הגשתם את הבקשה, אלא אם יש טעמים מיוחדים לאי קביעת מועד דיון (בהתאם להוראות החוק).
כמובן שבמסגרת ההליך לבית המשפט סמכויות למנות מומחים וגורמים שיבחנו את טענות ההורים, וכמובן ומעל הכל- טובת הילד.
כיצד לפעול אם אתה ההורה המנכר?
המלצה שלנו, היא לחדול מלעשות כך . לערב את הקטינים בהליכים משפטיים או להסיתם ולהפעיל עליהם מניפולציה פסיכולוגית כלפי ההורה האחר פוגעת בראש ובראשונה בקטינים, ובסוף גם בכם, תאמינו או לא. כבדו את ההורה האחר, שאחרת הגורמים המקצועיים וביהמ”ש, לא יוכלו להתעלם מכך, והדבר בהחלט יהיה נגדכם לבסוף.
אינכם יודעים כיצד לפעול, צריכים ייעוץ פרטני בכל הנוגע לקטינים, ניכור הורי, זמני שהות ועוד? צרו קשר עם משרדנו לייעוץ אישי ומותאם עבורכם.
