אתם במשבר ביחסים, פסע מהליך גירושין, חשבתם להגיש תביעה כנגד הבעל או האישה ונתקלתם במושג יישוב סכסוך. הופתעתם? שימו לב.
בשנת 2014 חוקק חוק המהו"ת - חוק הסדר התדיינויות במשפחה התשע"ה 2014 (להלן: "החוק") , אשר מטרתו הייתה לסייע לבני זוג ולהורים וילדים ליישב בהסכמה סכסוך משפחתי (ובפרט גירושין) באמצעות מערכת טיפולית הפועלת לצד המערכת המשפטית. (על יישומו של החוק ואם הוא אכן עמד במטרתו העיקרית דנו רבות, ואין זו מטרת המאמר הקצר שלפנינו).
על פי חוק המהו"ת, אשר נכנס לתוקף בשנת 2016 בפועל, בכל פעם שהנכם רוצים להגיש תביעה בענייני נישואין וגירושין (וכן בענייני יחסי ממון, תביעות רכושיות, מזונות, אבהות ועוד) עליכם להגיש תחילה בקשה הנקראת בקשה ליישוב סכסוך.
לכך יש גם חריגים, עליהם תוכלו לקרוא בהרחבה בחוק.
לאן מגישים את הבקשה ליישוב סכסוך?
הבקשה ליישוב סכסוך צריכה להיות מוגשת למזכירות בית המשפט לענייני משפחה או למזכירות בית הדין הדתי הרלוונטי (בית הדין רבני/ דרוזי/נוצרית/ שרעי) אשר בתחום השיפוט שלו מצוי מקום המגורים המשותף של הצדדים או מקום מגוריהם המשותף האחרון. כמובן שאם אתם מיוצגים, עוה"ד מגיש את הבקשה בשמכם, ע"פ ייפוי כוח שניתן לו על ידכם לייצוג בהליך י"ס.
כך למשל, אם הנכם גרים בעכו, מחוז חיפה הוא תחום השיפוט שלכם, ותוכלו להגיש את הבקשה בבימ"ש לענייני משפחה בקריות/חיפה או בבית הדין הרבני בחיפה (לשם הדוגמא).
זימון לפגישה ביחידת הסיוע:
לאחר הגשת הבקשה וקליטתה ע"י המזכירות, נפתח תיק יישוב סכסוך (תיק י"ס) ומספר תיק בצדו.
לאחר מכן, הצדדים (המבקש/ת והמשיב/ה) מוזמנים ליחידת הסיוע שעל יד הערכאה השיפוטית הנבחרת, לפגישת מהו"ת. על פניו ישנן 4 פגישות מהות, ואפשר אף פחות ע"פ שיול דעת יחידת הסיוע.
את הזימון יקבל המשיב בהמצאה ע"י הערכאה השיפוטית לכתובתו, בדואר רשום עם אישור מסירה ו/או בדוא"ל, או בדרך אחרת הכתובה בדין, אם הוא אינו מיוצג כמובן ע"י עורך דין לענייני משפחה.
הפגישה הראשונה הינה להיכרות עם הצדדים ולהערכת הסכסוך כדי לבחון דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה והצדדים יתייצבו בה לבדם (ראה ס' 5(ב) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו 2016- (להלן: "התקנות") ) ; בפגישה זו לא ייעשה ניסיון ליישוב הסכסוך המשפטי, למעט ניסיון להגיע להסכמה בעניין הסדרים זמניים כאמור בסעיף 3(ג)(4) לחוק בלבד, אם הצדדים מעוניינים בכך ולאחר שניתנה להם הזדמנות להתייעץ עם באי כוחם בעניין.
החל מהפגישה השנייה, ניתן יהיה להגיע בליווי עו"ד, לכל צד שיבחר בכך.
מה קורה בפגישות ביחידת הסיוע?
בתום ישיבת המהו"ת האחרונה, ועל בסיס היכרות יחידת הסיוע עם הצדדים, תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין ההליך המתאים לדעתה ליישוב הסכסוך ביניהם (גישור, ייעוץ ו/או דרך אחרת כגון טיפול משפחתי, זוגי ועוד) וכמובן שליחידת הסיוע סמכות ליתן ולהציע פתרונות נוספים המנויים בתקנות ובחוק.
נזכיר, כי חייב להתייצב לפגישת המהו"ת, שכן אם לא נתייצב, הערכאה רשאית להטיל עלינו הוצאות ו/או להאריך את תקופת עיכוב ההליכים ו/או למחוק את הבקשה שהוגשה על ידי מי שלא התייצב.
מהי תקופת עיכוב ההליכים?
עם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, לא ניתן להגיש תביעות בכל נושא הנוגע לבקשה למשך 60 ימים מיום הגשת הבקשה (פגישת המהו"ת צריכה להתקיים תוך 45 יום מיום הגשת הבקשה ויחידת הסיוע יכולה להאריך עוד 15 יום ולכן סה"כ 60 ימים) או 75 ימים אם התקופה הוארכה. כמובן שאם הערכאה המוסמכת נתנה החלטה אחרת, יש לפעול על פיה.
בתום 15 ימים ולאחר שהצדדים יודיעו באם הם מעוניינים להמשיך להליך חלופי ליישוב סכסוך.
כמובן שבתקופת עיכוב ההליכים כן ניתן להגיש בקשות לסעד זמני דחוף כגון: מזונות זמניים, בקשות לעיכוב יציאה מהארץ וכן עוד מהמקרים המנויים בחוק)
חלפו כל תקופות עיכוב ההליכים כאמור לעיל, ולא הגעתם להסדר מוסכם בהליך, הצד שהגיש את הבקשה רשאי להגיש בתוך 15 ימים, לא לפני כן, תובענה בעניין לכל ערכאה שיפוטית מוסמכת, כך שאם הבקשה ליישוב סכסוך הוגשה בביה"ד הרבני, יוכל את תביעותיו להגיש בבימ"ש לענייני משפחה וגם להפך, ואף להגיש חלק מהתביעות בביהמ"ש וחלק ברבני, בהתאם לסמכויות.
למה חשוב להיות מיוצג על ידי עורך דין?
אמנם הליך יישוב סכסוך נועד ליישב את הסכסוך ככל שאפשר בהסכמה, ולעתים אף קיים שלום בית לאחר מכן, אך בכל עת חשוב שצד יידע את זכויותיו, ויבין באופן סובייקטיבי יותר, את ההשלכות של הסדר מוצע, אף אם מדובר בהסדר הוגן וראוי. שכר טרחת עורך דין לענייני משפחה ובפרט לענייני גירושין הוא עדיף לתשלום, מאשר נזק ועוגמת נפש שיעלו ללקוח לאחר מכן.
גם במסגרת הליך יח"ס ובעיקר, עורך דין לענייני משפחה יכול בהחלט לדחוף ולנסח הסכם ראוי, על פי רצון הלקוח, ולהגיע למתווה מוסכם שיועיל לטובת הילדים, וכלל המשפחה.
בנוסף, עורך דין לענייני גירושין המנוסה בתחום, יוכל להמליץ במקרה הספציפי, לאיזו ערכאה כדי להגיש את הבקשה ליישוב סכסוך וכן את ההליכים בהמשך ככל ויהיו.
לכן, ישנה גם חשיבות לעניין מי מגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך.
לעוד מידע בנושא תביעות גירושין, מזונות, יישוב סכסוך והסכמי גירושין ניתן לפנות למשרדנו המתמחה בתחום מזה שנים ויודע לתת את המענה המקצועי והאנושי ביותר ללקוחותיו.
תוכן העניינים
שאלות ותשובות - הליך יישוב סכסוך
מהי בקשה ליישוב סכסוך?
זו בקשה שמגישים לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי לפני הגשת תביעה בענייני משפחה. מטרתה לאפשר לצדדים להיפגש ביחידת הסיוע ולנסות להגיע להסכמות בליווי אנשי מקצוע, לפני שההליך הופך למשפטי.
לאן מגישים את הבקשה?
למזכירות בית המשפט לענייני משפחה או למזכירות בית הדין הדתי הרלוונטי, לפי מקום המגורים המשותף של הצדדים או מקום מגוריו של המשיב.
כמה זמן נמשך ההליך?
בעקבות הגשת הבקשה חלה תקופת עיכוב הליכים בת כ-60 יום, שניתן להאריכה בהסכמת הצדדים. בסיומה קיים פרק זמן קצר נוסף שבו לצד שפתח בהליך יש עדיפות בהגשת תביעות.
האם חובה להתייצב לפגישות המהו"ת?
כן. הצדדים מוזמנים לפגישות מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע שליד בית המשפט. אי-התייצבות עלולה לפגוע בעמדת הצד שנעדר ולהשליך על המשך ההליך.
האם יש מקרים שבהם אפשר לדלג על ההליך?
כן. החוק קובע חריגים, בהם בקשות דחופות וסעדים זמניים כמו צו הגנה, מקרי אלימות או מצבים המחייבים התערבות מיידית של בית המשפט.
מה קורה אם לא הגיעו להסכמות?
בתום התקופה ניתן להגיש תביעות רגילות בכל הנושאים. לצד שפתח בהליך יש בדרך כלל עדיפות זמנית בבחירת הערכאה, ולכן לתזמון ההגשה יש משמעות רבה.
