בשלב זה ידוע לכל, כי בכל הנוגע לזמני שהות של הורים גרושים/ פרודים עם ילדיהם, המגמה בבתי הדין הרבניים ובבתי משפט הינה לאפשר זמני שהות שווים לכל הורה עם הקטינים. גם בגיל צעיר, גיל ינקות, ישנה דרך לאפשר זאת וחשוב מאוד שהילד ילון בשני הבתים ויספוג אהבה וחום מאמו ומאביו.
תתפלאו, גם אב או אם אשר לא היו פעילים כלל וכלל בכל הנוגע לילדיהם, טרם הפרידה ובזמן שחיו יחדיו בבית משותף, לומדים להסתגל ולמעשה לומדים להיות הורים בצורה מטיבה, כך שאין ממה לחשוש (כמובן שתמיד יש חריגים).
אם כך, המגמה היא, וזאת ניתן לראות בתסקירים שניתנים ע”י הרווחה ומוגשים לביה”ד או לבית המשפט לענייני משפחה, בהנחה שמדובר בהורים מטיבים- לאפשר לאב ולאם לממש את ההורות שלהם לחלוטין ולהיות פעילים ככל שניתן עם ילדיהם- תוך קביעת זמני שהות שווים לכל אחד מהם ויצירת מנגנון של 2 בתים מטיבים.
ברוח זאת, כיצד למעשה קובעים את דמי המזונות, כאשר הילדים נמצאים אצל שני ההורים באופן שווה, כך שלכל הורה יש הוצאות בעבור עצמו ובעבור ילדיו, בזמן שהותם אצלו?
או כפי שהרבה שואלים, כיצד קובעים את גובה המזונות במשמורת משותפת?
ראשית, ויש להניח שכולם מכירים את הלכת בע”מ 919/15 המהווה תקדים בעניין מזונות במשמורת משותפת. הלכה זו מדברת מצב בו כאשר זמני השהות של כל אחד מההורים עם הקטינים שווים, והשתכרות ההורים דומה או שווה, וכשמדובר בילדים מעל גיל 6, אזי ככלל, לא ייפסקו דמי מזונות. ההיגיון אומר, שאם הצדדים מרוויחים בערך אותו שכר (הכנסה דומה), והקטינים מתגוררים ו/או נמצאים אצלם באופן שווה, אזי כל אחד אחראי על הוצאותיו בזמן שהקטינים שוהים אצלו.
יש שמפרשים את פסה”ד הנ”ל כהגדרה נוספת לשוויון מגדרי, בדיוק כמו חלוקת זמני שהות שווים עם קטיני קטינים.
דמיינו מצב בו אב שמשתכר סך של כ- 12,000 ₪, והיה משלם מזונות בסך 4000 ₪ עבור 2 ילדיו, בעוד האם משתכרת דומה ומקבלת סך של 4,000 ₪ בעבור מזונות הקטינים, ובזמן זה, לאב קיימות הוצאות בגין דיור, ארנונה חשמל וכיו”ב (כמו לאם) וכמובן שהיו נוספות לו הוצאות נוספות בעבור הקטינים, אשר היו שוהים אצלו באופן שווה לזמן שהייתם בבית האם. הרי מדובר באבסורד?
ואם קיימים פערי שכר?
ברור שההלכה ניתנת ליישום גם במקרה זה, שאז בודקים מהם פערי ההשתכרות בין הצדדים ועל מנת שלא ייווצר מצב של “בית עשיר בית עני”, מאזנים ופוסקים לעתים דמי מזונות נמוכים בסך 300 ₪ ולעתים אף יותר, אך הכל תלוי בפערי ההכנסה, פוטנציאל השתכרות והכנסה פנויה.
מאז בע”מ 919/15 ניתנו פסקי דין רבים נוספים, כאשר חשוב לזכור כי שונה המצב לגבי מזונות ילדים מגיל 0-6 (קטיני קטינים) עליהם חלה חזקת הגיל הרך וחובת המזונות לגביהם הינה אבסולוטית .
פסקי הדין שהגיעו לאחר בע”מ 919/15 ואף פסקי דין לפניהם, מחדדים ומסבירים, כי בכדי לקבוע מזונות ילדים יש לבחון מספר פרמטרים חשובים. הראשון הוא קביעת צרכי הילדים, השני הוא יחס ההכנסות בין ההורים (פערי השכר) וכמובן יחס זמני השהייה של ההורים עם הקטינים.
הנוסחה היא למעשה יחס ההכנסות פחות ההוצאות שמוציא ההורה כשהילד אצלו. יחס ההכנסות הוא למעשה סכום ההשתכרות של הצדדים יחדיו (נניח 20,000 ₪) כאשר מתוך זה יחס ההכנסות יהיה כך: האב 70% והאם 30 % – דבר שמעיד שהאב מרוויח 14,000 ₪ לעומת האם שמרוויחה 6,000 ₪.
לגבי הצרכים של הקטינים; נניח וצרכי הילד הינם 2,500 ₪ מדיי חודש, אזי מתוכם ישלם האב (1,750 ₪) 70% והאם (750) 30%.
נניח ויחס זמני השהות הוא 60% אצל האם ו-40 % אצל האב, הריי החישוב יהיה 60% מתוך 2,500 (צרכי הקטין) = 1500 ₪ לעומת 40% של האם מצרכי הקטין שהינם 1,000 ₪.
הדבר אומר למעשה כי האב נדרש לשלם 500 ₪ בגים יחס ההכנסות והפחתת ההוצאות ביחס לזמני השהות ( 1,500-1000).
כמובן שישנם פרמטרים נוספים הנוגעים לכמה קטינים ולא רק לקטין אחד, וכן הלכת ורד עליה נדבר במאמרים אחרים, שכן קביעת מזונות אין פרושה חלוקה אריתמטית נוקשה, וביהמ”ש יכול וצריך להפעיל שיקול דעת.
כמובן שמעבר לדמי המזונות הנ”ל ישנם מחציות כגון חוגים, בתי”ס, טיפולים והוצאות רפואיות חריגות ועוד, טשא ככלל נקבעים כמחצית, אך גם שם היושב בדין יכול להחליט מעט אחרת, שוב, על פי המקרה הספציפי שלפניו.
לכן חשוב לזכור, כל מקרה הוא שונה, אפשר לשמוע ולהתייעץ עם אחרים ביחס להליכים, אך מוטב ומומלץ להיוועץ עם עורך דין מקצועי העוסק בתחום דיני משפחה, גירושין, מזונות ומשמורת, בכדי לקבל תשובות פרטניות ומקיפות וייעוץ משפטי הולם המתאים למקרה הספציפי שלכם.
משרדנו מתמחה בתחום דיני המשפחה, בדגש על גירושין, מזונות, זמני שהות (משמורת), כתובה, מזונות אישה, חלוקת רכוש ועוד מגוון תחומים.
