מינוי אפוטרופוס לדין לקטין – מה המשמעות?
ידוע לכל כי ההורים הם האפוטרופסיים הטבעיים על ילדיהם הקטינים.
הוראות החוק בעניין אפוטרופסות:
המסגרת הנורמטיבית למינוי אפוטרופוס נוסף להורים, קבועה בסעיף 28 ו- 29 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. יחד עם זאת, הוראת סעיף 28 לחוק הכשרות הנ”ל, עוסקת בסיטואציה שבה הורה אחד מת או שהורה אחד אינו מתפקד, ואז נדרש בית המשפט לבחון מינוי של אפוטרופוס נוסף להורה שנותר בחיים או מינוי אפוטרופוס נוסף להורה המתפקד [מדובר בתנאים חלופיים כפי שנקבע בבע”מ 369/21 פלונית נ’ פלוני].
מובן שכאשר שני ההורים בחיים, אין תחולה להוראות סעיף 28 לחוק הכשרות.
מאידך, סעיף 33 (א)(1) לחוק הכשרות, מסמיך את בית המשפט למנות אפוטרופוס לקטין “ששני הוריו… אינם מסוגלים למלא כלפי הקטין את חובותיהם …….. או שהם נמנעים, ללא סיבה סבירה, מלמלא את חובותיהם האמורות, כולן או מקצתן”.
בכך, חוק הכשרות מסמיך את בית המשפט להפעיל את סמכויותיו לפי הפרק השני והשלישי ולמנות אפוטרופוס לקטין, ובכלל זה מינוי על פי סעיף 33 (א) (1) לחוק הכשרות (פרק שלישי).
הוראת סעיף 68
הוראת חוק נוספת מכוחה מוסמך בית המשפט למנות אפוטרופוס לדין לקטין, היא הוראת סעיף 68 לחוק הכשרות, המסמיכה את בית המשפט, אף מיוזמתו, “לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת ענייניו של קטין … אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס לדין, ואם בדרך אחרת”; בעמ”ש (ת”א) 52453-02-20 נקבע, כי ניתן לעשות שימוש בהוראת סעיף 68 לחוק הכשרות רק כשאין אפוטרופסיים טבעיים שיכולים לתפקד באופן מלא ולא במצב כמו באותו מקרה, כשלכל קטין שני אפוטרופסיים המתפקדים היטב.
מה קורה כשההורים בחיים אך קיימת היעדר מסוגלות הורית?
במצב בו לקטין יש שני הורים שהם האפוטרופוסים הטבעיים, אך מתעורר ספק ממשי באשר למסוגלות ההורים, והיעדר מסוגלות עכשווית, לטפל בקטין ולדאוג לענייניו, נשאלת השאלה מהם הקריטריונים להפקעת הזכות של ההורים להחזיק בילדיהם ולדאוג לענייניהם?
ביהמ”ש העליון קבע, כי צריכה להתקיים “עילה מיוחדת”, כבדת משקל ויוצאת דופן המחייבת את המסקנה, כי טובת הקטין דורשת מינוי אפוטרופוס נוסף מלבד ההורה הטבעי.
בע”א 212/85, נפסק, כי “בגבולותיה של “סיבה מיוחדת” המצדיקה התערבות חיצונית בתא המשפחתי, ניתן לראות מקרים בהם מגלה ההורה אדישות ואי-אכפתיות לגבי חובה מחובותיו כהורה, הימנעות רצונית מתמשכת מלקיים חובה כזאת, או היות ההורה בלתי מסוגל מטעמים אובייקטיביים למלא את החובה האמורה, כשברור הוא כי החסך שייגרם לקטין ייפגע בבריאותו הנפשית או הגופנית במידה כזאת שאינה מאפשרת השלמה עם המשכו של המצב הקיים”.
במצב כמו זה, ביהמ”ש עלול למנות אפוטרופוס לדין אשר ישקף את טובתם ורצונם של הקטינים במנותק מההורים ומהקונפליקטים ביניהם.
אם אינכם מצליחים להגיע להסכמות ביניכם, ואינכם בטוחים כי במקרה בעניינכם נדרש אפוטרופוס לדין, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ פרטני על מנת לבחון בזמן אמת באם אתם נדרשים למינוי שכזה או להגיב למינוי שכזה.
צרו קשר עוד היום עם משרדנו לשיחת ייעוץ ראשונית!
במצבים כפי שנקבתי לעיל, וכן במצבים בהם צד מגיש בקשב במסגרת הליך גירושין או שקיים ניכור הורי או מצב בו הורה אינו מסוגל לראות את טובת הקטין ובכך הקטין לא מקבל את זכויותיו ועמדתו בהליך המשפטי ולכן שופט או שופטת בבית משפט לענייני משפחה יבחן את המקרה ונסיבותיו באופן פרטני.
ע”פ דף המידע של משרד המשפטים, ועל פי הידוע בתחום, אפוטרופוס לדין הינו למעשה עורך דין אשר עבר הכשרה מיוצגת ומונה ע”י משרד המשפטים למערך ייצוג קטינים.
במסמך מטעם משרד המשפטים “דף מידע להורה- אפוטרופוס לדין” (מחודש נובמבר 2021) צוין כי תפקידו של האפוטרופוס לדין הוא “לייצג את טובתו של הקטין בהליך המשפטי ובהליכים הקשורים להליך זה. טובתו של הקטין כוללת את מכלול הצרכים, האינטרסים והזכויות שלו, כולל עמדותיו של הקטין עצמו, בהתאם לגילו ולבגרותו. ככל שהקטין גדול ובוגר יותר, כך יינתן משקל רב יותר לעמדתו ולרצונו כפי שעולים מדבריו” (ההדגשות אינן במקור); ובהמשך: “הנאמנות שלו (של האפוטרופוס לדין) מסורה רק לקטין אותו מייצג ולא ליתר הצדדים בהליך המשפטי – הורי הקטין או נציגי המדינה. אפוטרופוס לדין אינו מאבחן את הקטין או את יתר הצדדים בתיק ואינו מטפל במערכת המשפחתית.
העמדה אותו האפוטרופוס לדין מציג לבית המשפט בדבר טובתו מבוססת על שקלול של הראיות אותן הוא אוסף ועל עמדותיו ורצונותיו של הקטין אותו הוא מייצג, בהתאם לגילו ולבגרותו”
מינוי של אפוטרופוס לדין לקטין נועד להבטיח כי זכויותיו של הקטין אכן יישומו וייצוגו באופן עצמאי בפני בית משפט, ללא שום תלות בהורים או אחרים שאף להם זכויות ואינטרסים משלהם בנושא הנדון, שעשויים להיות אף מנוגדים.
אולם, הצגת טובתו של הקטין, במקרה זה הקטינה, על-ידי האפוטרופסות לדין, מחייבת תהליך הערכה מצד בית המשפט ביחס לטענות שהועלו. (ראה : בעמ 856/23 אלמונית נ’ פלונית) .
חשוב להבין כי ישנם מקרים נוספים וחמורים יותר בהם לא זו בלבד שימונה אפוטרופוס לדין אלא שאף קטין יכול שיוכרז כקטין נזקק וראה למשל מתוך יס (ת”א) 18063-12-22 מ. פ נ’ ת. מ מקרה חמור בו כב’ השו’ ארז שני מתאר מקרה של אב שפועל בניכור הורי חמור כנגד אמו של הקטין ולבסוף מונה אפוטרופוס לדין כאשר ציין כב’ השופט כי לאור העובדה שנראה כי הקטין מוזנח מסיבות שונות הריי שאולי קיים מקום להכרזתו כקטין נזקק. מדובר אפוא במקרים שקיימים בפסיקה ויש להתייחס לכך, בטרם אתם מקבלים החלטות שאינם משקפות את טובת הקטינים ונמנעים מלטפל בילדכם.
